יום רביעי, 15 בינואר 2014

יומולדת יצירתי

קצת באחור, מספרת לכם על יום ההולדת שחגגנו לקטנה.
היא אמנם חגגה כבר יומולדת שבע, אבל בשבילי היא עדיין קטנת הבית:-) הגיוני לא?
לפני שאתחיל אגלה לכם סוד-אני, איך לומר בעדינות,  לא מאלה שתמיד מתנדבות לערוך הפעלה לכיתה, או לבדר 30 ילדים בפעילות בגן. אני מאלה שנחרדים קלות למשמע צמד המילים "חבר מארח".

למי שלא יודע- חבר מארח זה משהו שהמציאו בבית הספר ונועד לגיבוש וחישול האימהות הילדים, ובו כל אם עבריה מנודבת לארח חמישה שישה ילדים, משעה חמש הכי מאוחר עד שבע לפחות, ולהכין להם הפעלה שווה, כיבודים וארוחה, ובמקביל לשמור על תקינות הבית ותקינות גופם של הילדים.

לכן, אתם יכולים לתאר לעצמכם את גודל השמחה שפרצה בי כאשר קטנת הבית ביקשה "יומולדת לכמה חברות".
מודה, וכן אבוש, שבהתחלה התעלמתי מהבקשה באלגנטיות.
"רוצה שנלך ונקנה לך משהו ליומודלת?" מאוד עזר להתחמקות. לצערי, זה עזר רק זמנית, וזה בדיוק מה שהוביל אותי לתוך המלכודת. בעודנו מסתובבות לנו  לקניית מתנת היומולדת, שאלתי את הקטנה מה תרצה ליום ההולדת. הצעתי הצעות מפתות כמו ספר, או משהו ליצירה. ואז, אמרה לי הקטנה-"אמא, בואי נעשה יומולדת רק לכמה חברות. זו תהיה המתנה שלי".
אופס...
"ברור שבסדר, חמודה שלי" מצאתי את עצמי עונה לה, ותוהה מאיפה זה בא לי, מה יבוא עכשיו ומעין יבוא עזרי.
אז באותו סיבוב קטן הלכנו חנות היצירה הקרובה, ורכשנו משהו חמוד במיוחד להכנה עם בנות חמודות במיוחד, ליומולדת.
בשלב זה התחלתי קצת להתלהב מהעניין.
בבית הכנתי דוגמה, ובמקביל הקטנה הכינה הזמנות.

קבענו לשבוע אחרי, כדי שאספיק להתרגל לרעיון. גייסתי גם את האבא שיהיה בבית ויתמוך בי רגשית.
תכננו ככה-התכנסות עם פאזלים (זה הזמן הכי מפחיד-אין להן מה לעשות ואז מתחילות המריבות, ההתפערויות והפרות הסדר), עבודות יצירה, הכנת פיצה על פיתה (עוד שורף זמן וגם פתרון לארוחת ערב), המשך יצירה עד שיהיה מוכן,  אכילה, עוגה ונרות, ופיזור. נשמע טוב? מתאים לשעתיים?

מסתבר שלא הערכתי נכון שלבנות החמודות לוקח קצת יותר זמן ממני לצבוע מתקן קטן מעץ. מזל שבן הזוג קרא אותנו לסדר והכריז על הפסקת הכנת אוכל.
כמובן שבסוף כולם נהנו, ואני התמוגגתי על כמה רגעים פסטורלים במיוחד, בהן הבנות יושבות, צובעות, וחלקן מזמזות להן את השירים של הכבש השישה עשר שהושמעו ברקע.

ולדבר האמיתי-התמונות:

הדוגמה שלי-
























מתקן מעץ לשלטים, או פיצ'פקעס, או כל מיני, בחמישה שקלים.


השולחן ערוך ליצירה
























וקצת להרטיב את הגרון עם הכוסות המהממות שרק חיכו לאיזו מסיבה קטנה
























הבנות יוצרות, הן היו כל כך מתוקות ומרוכזות במשימה...לא מפחידות בכלל...

























כל כך אוהבת לראות שולחנות כאלה
























חלק מהתוצרים




























פיצה פיתה, מעדן הבית:)


























ומה שנשאר, כשהן עברו לאכול בשולחן אחר





















לסיכום: היה כיף,
מזל שיש עוד שנה עד היומולדת הבאה:-)

להתראות!



  

יום שישי, 10 בינואר 2014

זהירות! התמכרות חדשה לפניך! ההדרכות הכי שוות ותחרות Rainbow Loom


לפעמים "סתם משחק לילדים" מתגלה כאוצר ליצירה, והופך למשהו מלהיב לגמרי.
זוכרים את חרוזי הגיהוץ למשל?
הנה, אני התלהבתי מהם כאן
מכירה כמה נשים בוגרות (לפחות על הנייר...) שפיתחו התמכרות קשה לדבר הזה.

נראה לי, שמצאתי את ההתמכרות החדשה...
יום אחד הבת שלי חזרה הביתה עם שקית קטנה ותמימה שבתוכה גומיות, ומסרגונת מפלסטיק. 
















התגובה הראשונה שלי היתה-ואוו! כמה צבעים!
והשניה-מעניין מה אפשר לעשות עם זה...

מסתבר שיש עולם שלם ברשת של הדרכות לדבר הזה. חלקן פשוטות וחלקן מסובכות, חלק דורשות עזרים למינהם, חלק לא.
התחלתי לשחק קצת עם הגומיות.

הכי פשוט, בלי מסרגה ובלי שום כלום-
אפשר פשוט להשחיל את הגומיות אחת לתוך השניה, ככה:






ולהכין צמיד נחמד. 

אבל, ניתן להגיע לתוצאות הרבה יותר מעניינות.
השלב הבא-מותחים שלוש גומיות על שני מקלות, או עפרונות, ומעבירים עם מסרגה אחת מעל השניה.
הבת שלי הכינה לי צמיד כזה, איזה כיף לי!


















הדרכה לצמיד כמו שהבת שלי הכינה-


שימו לב לאצבעות החמודות של המדריכה:-)
אפשר להתשמש בשני עפרונות במקום אצבעות. 

מכיוון שכמעט טבעתי בהדרכות שיש ברשת, והן גם חוזרות על עצמן, ריכזתי לנו כאן כמה הדרכות  שוות, לפי רמת קושי עולה:

עוד כאלה , בכל צבעי הקשת



צמיד נחש עבה:


צמידי צמות...


צמיד כוכב-



צמיד זר- Bouquet


זר פרחים

ואפשר אפילו לבבות- למיטיבי לכת :-)


ועם כפתורים

מקור מכאן 

למי שעוד מעט חוגגת יומולדת, הנה רעיונות מסיבת יומולדת עם גומיות לומיות-

http://www.thelittlestylefile.com/tag/rainbow-loom

למרות ים ההדרכות ברשת, אני חושבת שמלא הפוטנציאל של הגומיות האלה עדיין לא מוצה, ויש עוד דברים מעניינים שניתן לעשות עם ה-looms . 
ולכן, פניתי לחברה שמייבאת את הגומיות האלה לארץ, וביקשתי מהם בשבילכן ערכה מושלמת של גומיות! 
ביקשתי וקיבלתי-תודה לחברת וזאת בע"מ:).

את הערכה תקבל זוכה מאושרת שתיצור משהו חדשני ואסטטי מהגומיות הצבעוניות, שתיקח אותן רמה אחת מעל, אם בעיצוב, או ברעיון למשהו אחר.
מעניין איך תראה תמונה שכולה גומיות מתוחות על מסמרים, בשילוב צבעים מהמם?


כללי התחרות:
1.אתן מוזמנות לחשוב וליצור משהו מעניין וחדש עם ה Rainbow Looms. 
2. אחרי שתיצרו אותו בעצמן, צלמו את היצירה שלכן, ושלחו לי למייל שרשום ב"פרטים עלי" בסרגל הימני.
3. בעוד שלושה שבועות יחד עם שתי שופטות נוספות, נבחר זוכה, שתקבל במתנה ערכה מושלמת של  Rainbow Looms.

מוכנים? הכן...צא!

להתראות!

נ.ב כרגע הבן שלי ביקש מהקטנה שתלמד אותו להכין צמיד...


יום שלישי, 7 בינואר 2014

איך הצלתי סוס...

ולא סתם סוס
סוס מעופף!
:-)
טוב לא טענתי שהצלתי סוס אמיתי.
נכון, מדובר בסוס צעצוע,  אבל הצלתי אותו באמת...הצלה מדרך שאין לה חזרה, מהבית החם והנעים לפח הזבל השחור הגדול. 
את הסוס קיבלנו במתנה לפני שנים, והוא קישט את חדרם של הילדים כשהיו קטנים ממש.
בשלב מסויים הוא ירד מהוו שלו, וסר חינו.
מאז הוא ישב לו בארון ורק תפס מקום. כולם יודעים שמקום זה דבר נדיר, אז יום אחד בהחלטה נחושה,  העברתי אותו  למקום ההוא, שמשם הדרך רק בכוון אחד-לחדר הזבל.

גם לכן יש מקום כזה, "בדרך" לזבל, שמשאיר עוד רגע להתחרט?

ממש לפני שעת השין, שאלתי כבדרך אגב את הקטנה שלי אם בא לה שנצבע את הסוס מחדש, וניתן אותו במתנה לאחינית שלי.
התגובה היתה חיובית כפול שלוש-"כן כן כן!"
מעולה, חשבתי לעצמי, זו גם הדמנות לתת מתנה משמחת, וגם הזדמנות לעבודת יצירה עם הקטנה.

שייפנו אותו מעט וצבענו אותו יחד. אמנם נאלצתי לערוך פשרות אומנותיות אבל  היה נחמד.

הנה תמונות הלפני ואחרי, כמיטב המסורת.




זה כמובן הלפני. המצלמה קצת רעדה. זאת אומרת הטלפון. לא טרחתי להוציא אותה בשביל הלפני. הסוס נחמד, אבל חסר משהו.

והנה האחרי, כולל פשרות אומנותיות...

























מה דעתכם? היה כדאי להציל סוס?
כיתבו לי שאדע אם לצאת למשימות הצלה נועזות נוספות.

להתראות!

יום ראשון, 5 בינואר 2014

צילום לסטודיו גלא

דברים מתגלגלים להם.
את גל הכרתי לפני כשנתיים. שמתי עין על החנות המקסימה שלה בכיכר הכי שווה בגבעתיים. כן, גם בגבעתיים יש חיים. כמה מפתיע:)
צרפתי את הבת שלי לסדנאות שהיא ערכה בחנות, והתוצרים של הסדנאות השתלבו יופי עם הסגנון של הדברים שתפרתי אז. גם הבת נהנתה.
אבל, מעבר לקשקושים קצרים על איפה כדאי לקנות בדים בנחלה, לא נוצר קשר.
ואז, ראיתי אותה בקבוצת הפייסבוק של איריס, וקבענו שניסע יחד למפגש הקבוצה, והיא סיפרה שהיא צריכה לצלם דברים שלה לחנויות באסטי ובמרמלדה, ואני סיפרתי לה שהיא יכולה לראות כאן מה צילמתי, ואת הצילומים בבלוג שלי כאן ובתפוז, ואז...קבענו ליום צילומים.

מראה לכם חלק ממה שיצא מיום הצילומים לגל-
























































































אני עוצרת כאן. כי חייבים לעצור. לא?


יש עוד המון תמונות של מוצרים אחרים, ומונות של המוצר כמעט לבדו, בודד... מודה שהיה לי קשה לצלם תמונות כאלה, "תעודיות" :) אפשר לראות אותן במרמלדה של גלא, ובאטסי.

היה כיף של יום,

להתראות!