שורטס לקיץ

פוסט קצר.

אחד כמו ג'ינס אבל נעים...

אחד ורוד פוקסיה

ועל הדוגמנית























הקלות הבלתי נסבלת של תפירת מכנסיים.
קיץ נעים!

איך להכין רצועה למצלמה

קיץ, חופש, טיולים עם הילדים...מה מתחבר לכם לזה?
צילומים!
ברור.

בא לכם להחליף את הרצועה השחורה המשעממת של המצלמה?
ברור.

בא לכם שתוכלו להחליף פעם כזה ופעם כזה?
ברור.

אז הנה הדרכה. זו לא רצועה, כי למי יש כוח להשיג את כל המנגון הזה שמחבר את הרצועה למצלמה. עוד יותר טוב, זו הדרכה לכיסוי לרצועה, ולא סתם כיסוי, אלא כיסוי דו צדדי.
שווה?
----
נכון.

קודם רואים:

צד אחד

צד שני

עכשיו-עושים:)

בחרו לכם 3 בדים-לצד אחד, לצד שני, ולבטנה, שכמעט ולא רואים בסופו של דבר.
זה הזמן להוציא את המגהץ מהארון:)
גיזרו 3 רצועות לפי השרטוט.

המידות רשומות בסנטימטר.

החתיכה הרחבה יותר היא הבטנה.

כעת נחבר את שתי החתיכות הצרות יותר:

נניח את הבדים ימין על ימין (הצד "היפה", שנרצה שיראה מבחוץ, מונח על הצד היפה השני שנרצה שיראה )

ונחבר בתפר אחד כחצי ס"מ מהקצה.

זה מה שיש לנו כעת:

נגהץ יפה את הבד והתפרים, כך שהקצוות יפתחו לשני הצדדים. 

כעת נוסיף תפר רגיל, top stich, קרוב לחיבור, כחצי סמ' מכל צד, כמו שמצוייר כאן

 

כעת נחבר שוב, הפעם את הבטנה לחלק החדש שנוצר.

שני החלקים אמורים להיות באותו הרוחב. שוב, נניח ימין על ימין ונתפור.

אחרי שחיברנו, נטפל בקצוות. נקפל פנימה ס"מ אחד, נגהץ, נקפל עוד ס"מ, ונגהץ.

לא נתפור.

יופי, כמעט מוכן.

כעת נקפל לחצי לאורך, בחיבור של שני החלקים (הביטנה והחלק החדש) ונגהץ.
נפתח את הקיפול.
יש לנו שני קצוות לא מעובדים, לאורך כל הרצועה, משני הצדדים.
בכל קצה נקפל פנימה כמעט ס"מ אחד, ונגהץ.

כעת נקפל לחצי חזרה במרכז, היכן שגיהצנו קודם, ונחבר בתפר לאורך כל הרצועה, קרוב לקצה.
הדגמה בתמונה:

נגהץ יפה.
והכיסוי מוכן!

כעת צריך לפתוח את הרצועה המקורית ולהוציא אותה מהחיבור למצלמה, ולהשחיל אותה לתוך הכיסוי.

תתחדשו!

שווה?

ספרו לי כמה כאלה תפרתם...

המדריך לצובעת המתחילה

לא פעם אני מקבלת מיילים עם שאלות בקשר לצביעה של רהיטים- באיזה צבע להשתמש, מה לעשות לפני הצביעה ועוד. לכל השואלות, ולאלה שלא יודעות לשאול-קבלו את המדריך לצובעות ברינה. 

מדהים מה שאפשר לצבוע, למעשה-כל דבר אפשר לצבוע! (נו טוב, כמעט כל דבר).
אפשר לצבוע עץ, ועץ שכבר צבוע, וגם פורמייקה ישנה, ואפילו אריחי חיפוי קיר, באמבטיה או במטבח.
את האחרונים לא ניסיתי אישית, אבל כשאין ברירה, זה נראה פתרון לא רע.

צביעה יכולה לשנות לחלוטין מראה של רהיט. זה ממש לא קשה, צריך רק לדעת כמה דברים בסיסיים.
אז יש לכם רהיט ישן שדורש שדרוג והקפצה, או שמצאתם כיסאות שווים ברחוב או....
מה עכשיו?

1. שלב ההכנה
רהיט מעץ לרוב יהיה צבוע בצבע, או בלכה. בשלב ראשון יש להכין את המשטח לצביעה מחודשת.
לשם כך יש שתי שיטות-שיוף, ושימוש בחומר מקשר.
השיוף נעשה בנייר שיוף ידני, או-בעזרת משייפת, שניתנת לרכישה בחנויות עשה זאת בעצמך. למקומות צרים בכל מקרה היא לא תיכנס, ולמתחילים הנייר יספיק. הניירות באים בדרגות גסות שונות, שמסומנות במספרים. לשיוף עדין קנו נייר מספר אפס או אחד. 
נכון, השיוף הוא השלב הכי מבאס, אבל לא נורא, אחרי שעוברים אותו הכל נעשה הרבה יותר קל.
המהדרין ישייפו ויסירו את כל הצבע היישן, כמו שעשינו בכיסאות בפינת האוכל.



המחפפים, ישייפו שיוף קליל, ויוסיפו שכבת צבע יסוד-כמו שעשינו בשיפוץ הכיסאות האלה, בפינת האוכל הקודמת:

.

הכיסאות האלה עברו שיוף והסרה של הצבע החדש בקצוות, למראה מיושן, כך שלא היה נורא שהם התקלפו עוד קצת בהמשך חייהם:)
תאור מפורט בבלוג הקודם שלי.

דוגמה לחומר מקשר, שנקרא גם "צבע יסוד"- יסוד רב שימושי של טמבור


לנירלט וחברות נוספות מוצרים דומים.

2. שלב הצביעה

בעבר, הצבעים שהיו עמידים יותר היו על בסיס שמן בלבד. צבעי השמן דורשים דילול בטרפנטין, וגם את המברשות צריך לנקות בטרפנטין.  הטרפנטין מסריח ומאוד לא ידידותי לבריאות. לכן, אני ממליצה לנשום לרווחה ולהתרחק ככל האפשר מצבעים כאלה.
למזלנו, עם התקדמות האנושות המציאו לנו צבעים חדשים ונחמדים, על בסיס מיים. צבעים אלה עמידים, ניתנים לדילול במים, ואפשר לנקות את המברשות בקלות ב...נכון, מים. 

לצביעת רהיט מעץ עליכם לקנות צבע שמיועד לעץ. לדוגמה:
פוליאור על בסיס מים-גימור מט


מוצר דומה של נירלט-אוניאור על בסיס מים


הצבעים האלה מגיעים במניפת צבעים ענקית, וממש קשה לבחור צבע.
הצביעה נעשית במברשת או ברולר, בהתאם לגודל המשטח. טיפ- לפני השימוש במברשת, תפסו את השער קלות, ומשכו. כך תורידו מראש חלק מהשערות שאחרת ינשרו לכם במהלך הצביעה. יש כמובן מברשות איכותיות יותר שלא מנשירות שערות, אבל לא תמיד אפשר לדעת.
טיפ נוסף- משטחים, גם קטנים, כדאי לצבוע עם רולר קטן. צביעה ברולר נותנת מראה חלק ומקצועי . אם צובעים ברולר, צריך להצטייד במגש לצבע.

לצביעת הוויטרינה בצבע אקווה נעזרתי ברולר, וגם מרחתי לכה.



במציאות, גם שנמכר כצבע לקירות, יעשה את העבודה, בתנאי שהכנתם את הרהיט היטב. היתרון-צבע זול יותר. החיסרון-מרקם פחות חלק, והמלצתי היא  לסיים בשכבת לכה. 

לקה
שוב, נא לבחור לכה על בסיס מים, ולא על בסיס שמן.
למראה השאבי שיק, כדאי להשתמש בלכה עם גימור מט, שקצת קשה להשיג אותה. אם לא אכפת לכם מעט ברק, אפשר גם גימור מט משי.
הלכה היא לעתים מעט צהבהבה ועלולה לשנות את גוון הצבע, ולכן אני מעדיפה, כשאפשר, לוותר עליה.
אז מתי כן ומתי לא? אם אתם צובעים כיסאות, אני הייתי מוותרת על הלכה.
אם אתם צובעים משטח, למשל של שולחן או שידה-הייתי מוסיפה לכה.

עד כאן המדריך הבסיסי לצובעים ברינה.
לא כיסיתי עוד צבעים יעודיים למתכות, או צבעים בספרי, ועוד כל מיני. אבל זה מספיק לבינתיים.

קדימה, לכו חפשו לכם איזה כיסא ברחוב, ולעבודה!

בבקשה ספרו לי אם מצאתם את המדריך שימושי, וגם אם לא, 
ופליז, שתפו את החברות והחברים, שיצבעו גם הם:)

להתראות,
ליאת

פינת האוכל-שדרוג חוזר

אחרי שנפרדנו בצער מהשולחן ששיפצנו, כי הוא היה קטן עלינו, נאלצנו להיפרד גם מהכיסאות ששיפצנו בסיבוב הראשון.

בהתחלה חשבנו שלשם שינוי פשוט נקנה כיסאות חדשים. קונספט חדשני ביותר:) למרבה הצער, מסע חיפושים לא הניב את התוצאות הרצויות. גם חיפושים אחרי כיסאות ישנים זרוקים, לא העלה דבר, למרות שהודענו לכל קרובנו וידידנו שאנחנו מחפשים כיסאות.

אז יום אחד,  מצאנו את עצמנו שוב בשוק הפשפשים.  פשפוש יסודי הניב שני סוגי כיסאות,  והתכנית הייתה לשלב אותם יחד.

ככה הם נראו לפני

מחריד, לא?

התכנית הייתה  לצבוע בלבן שלא לגמרי אטום, כדי לקבל מראה מרופט אבל לבנבן, בסגנון Shabby chic.

גם הפעם הפכנו את העבודה לפרוייקט משפחתי, כדי לתת דוגמה טובה לילדים 

נסכם שחלקם לקחו יותר מהדוגמה וחלקם החליטו ליצור דוגמה משלהם...

לשמחתנו הזמנו את עצמנו הוזמנו להתארח ולעבוד בסטודיו של חברינו היקר רועי, ה"מעצבע", שאפילו הרים על הדרך קייטנה ספונטנית לילדים וחברים שעשו חיים משוגעים

הנה הם, אחרי טיפול ראשוני יסודי של שיוף וסילוק המושב הישן,
הילדים מפזזים ברקע

אחרי הצביעה, מתייבשים להם בשמש האביבית

וכעת לשלב המושב.
מכיוון שאין שום סיכוי שבד ריפוד רגיל ישרוד שלושה ילדים שגם אוכלים, חיפשתי, ומצאתי, בד מהמם עם ציפוי פלסטי, מן שעוונית, אבל שעוונית בסטייל.

הנה אני, גוזרת בחינניות את הספוג לריפוד, והכיסאות מתרגלים לביתם החדש.

(אל תשימו לב, אלה רק בגדי עבודה:) )

ואז, אחרי כל השיופים, הצביעות, הגזירות, ועוד לא דיברנו על אקדח הסיכות הסרבן…חוסכת את זה מכם,

...אז, הקסם קרה:

הפעם זה היה ארווווך…

אבל שווה, נכון?

תודה לכל מי שבאה ועברה איתי מהבלוג הקודם, Craftifairy, בתפוז,

ותודה למי שהגיעה היישר לכאן.

הבלוג החדש הוא התחלה של דרך חדשה. מהיום אני מגשימה  חלומות לא רק בשבילי.

מחכות עוד הפתעות שוות בדרך…

אז תישארו פה, אל תלכו לשום מקום, וכמו תמיד-תכתבו לי, שאדע שאתם איתי:)

שלכם,

ליאת

לצייר על הקירות ולחרב ארוניות

לא מזמן החלטתי לעשות מעשה ולעשות משהו עם ארונית הווטרינריה החומה שקיבלנו לחתונה. באומץ לב ונחישות תקפתי אותה בנייר שיוף, ובאומץ לב ראוי להערכה (יש שטענו שבטפשות, אבל מה הם מבינים ) צבעתי אותה בגוון תכלת-אקווה חלומי (חלומי מבחינתי כמובן).

למרות שהייתי מרוצה מהתוצאה, הרגשתי שמשהו חסר. הכנתי ריקמה קטנה בתוך חישוק ותליתי מעל לארונית,  אבל זה עזר רק חלקית לתחושת החוסר :).

לפני כמה ימים הייתה לי הארה: כל חלקי הפאזל (פינטרסט, ריקמת צלבים, וקירות) התחברו יחד, ומייד ידעתי מה עלי לעשות.

וזה מה שעשיתי:

כאן עוד רואים את הקווים שנמחקו להם בהמשך

ותמונה זוגית

הרעיון מסתובב לו כבר כמה שבועות ברחבי הבלוגוספרה, והמקור כנראה כאן.

מה דעתכן, האם ריקמת הקיר תתקבל בחיבה רבה יותר מאשר הארונית החלומית?

להתראות!

במבי על הקיר

יש איזה טרנד מוזר לאחרונה, אולי לא כל כך לאחרונה, טרנד של צבאים. צבאים מלשון צבי, deer או Stag.

אם עד כה הסתפקנו בבמבים חמודים, הרי שכעת אפשר לראות ראשי צבאים כאילו מפוחלצים מככבים ברשת. ולא רק ראשים, צבאים בכלל, נהיו חייה מאוד מקובלת חברתית :)

לפני שאני מכינה ראש כזה, כאילו מפוחלץ, אתחיל בקטן.

הנה הגרסה שלי לטרנד הצבאים, שכוללת ניירות מדוגמים, הרבה גזירות, ומסגרות מאיקאה

וקלוז אפ על אחד מהם:

בשלב הזה הגדול שלי ראה אותם על השולחן, וציין בפני ש"זה יפה מה שעשית" (הייתי חייבת להכניס את פיסת הנחת הזו, נכון שזה נחמד מצידו?).

בהמשך, אפילו העזנו לתקוע מסמרים בקיר הלבן והמצפה, ולתלות אותם על הקיר:

כל פעם שאני רואה אותם, הם מחייכים אלי ואני מחייכת אליהם :)

מה אתם אומרים, זה יהיה יותר מידי גם שטוחים וגם ראש צבי בכאילו ?

יש עוד המון צבאים מעניינים Pinterest שלי, בואו להציץ, אולי תפגעו ותכינו גם:)

להתראות!

שולחן הווינטג' של הקטנה שגדלה

מסתבר שבפסח הספקנו עוד כמה דברים, מלבד טיולים לקיסריה.

את שולחן הכתיבה של הקטנה גדולה, שכבר בכיתה א`, קנינו לפני שנה וחצי (כן, מלא זמן...) בוינטאג`מאניה. 

הוא היה נחמד, מלא פוטנציאל לא ממומש. (לא, לא התבלבלתי, אלה לא דברי המורה מאספת ההורים), הרגליים שלו היו שחרחרות מלכלוך שדבק בעץ, וגם הפורמיקה שלו לא הייתה כל כך חיננית, למרות שהצבע הלך טוב עם הסקלה בחדר של הקטנה.

הוא חיכה בסבלנות עד שהתפנינו אליו.

עד חג הפסח הזכור לטוב.

בהתחלה שייפנו את הלכה והשחור, כלומר בן הזוג והבן הגדול שייפו, ואני עשיתי כל מיני דברים חשובים ומאוד דחופים בבית. ככה ירדה כל הג`יפה והוא נהיה ממש חתיך.

כאן הייתה התלבטות קצרה אולי לצבוע אותו בלבן, אבל החלטנו לשמר את העץ והמראה הווינטג`י שלו.

מרחתי עליו לכה, שישאר ככה.

עוד בשלב ההמתנה קדחנו חור במגרה-

נו טוב, בן הזוג קדח, ואני בחרתי ידית מהממת שתלך טוב עם השולחן.

(רק שחברותי לללימודי המגדר לא יקראו את זה, הלך עלי:)  )

(הנה הרגליים של עוד מישהי שעבדה מאוד קשה...)

זה היה השלב הראשון.

תוכנית שלב ב` הייתה להזמין פלטת זכוכית שתכסה את השולחן, ולשים מתחת מפת תחרה או בד מעניין.

היום סוף סוף הגיעה הפלטה! (נו טוב, היא לא הגיעה בעצמה, בן הזוג סחב אותה במו ידיו מהזגג, אבל אני נתתי תמיכה מורלית ועזרתי לסחוב את הנענע והחומוס שקנינו בחנות ליד).

ואז בא החלק הטוב: הקטנה ואני פתחנו את ארון הבדים, הוצאנו את כל הבדים השווים, לקחנו אותם לחדר, פרשנו אחד אחד על השולחן, ובדקנו איך זה יוצא.

כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, השלב הזה היה ממש ממש קשה, אבל מי שמתמיד, בסוף מצליח!

חשוב גם לציין שהקטנה הביעה את דעתה, ולמזלי הגענו לתמימות דעים. (זוכרים, הקטנה יודעת להתעקש, אם היא הייתה בוחרת משהו לא לטעמי הייתי בבעיה רצינית).

וואלה, הנה הוא, השולחן המשופץ של הקטנה:

יצא מתאים לכרית המושב שתפרתי מזמן.

עם השטיח הסרוג:)

עד כאן תולדות השולחן.

נכון שבמדד של זמן אני עבדתי הרבה יותר קשה מבן הזוג?

אבל מי סופר.

להתראות!

אוברול של פעם-Retro Romper

מצאתי את ההדרכה הזאת.

הגדלתי קצת את הגזרה, עם תקווה בלב ...שזה באמת יתאים לקטנה שלי.

דיגדיג דוג והכנתי לי את הבדים

מצאתי בד רטרו מהמם שיתאים:)

דיג דיג דוג (באצבעות) ומצאתי גם זמן לתפור אותו...

יש שם לב קטן שכתוב עליו- made with Love

שיניתי קצת את הוראות לטעמי

ואז שלב המדידה, עם התקוה בלב...

נראה לי שזה הצליח!

אבל ,עכשיו אני לא זוכרת כמה הגדלתי ואיפה, ונורא בא לתפור עוד אחד כזה.

אוברול לבן לשבועות יהיה נפלא, לא?

להתראות!