ישנם דברים ששווה לקום בשבילם ממש מוקדם בבוקר. עוד לפני שהשמש מתעוררת.
תכף תראו.
באחד מימי נובמבר השכמנו קום והגענו בחשיכה שלפני הזריחה לאגמון החולה, כדי לסייר ולצלם. למי שלא מכיר, בעונת החורף המקום מלא בעגורים ועופות שונים שבאים לנוח בארצנו החמימה יחסית. יחסית-כי היה קר, מאוד קר...
בהתחלה היה חשוך כמעט לגמרי
אפילו הירח עוד נח לו גבוה בשמיים:
לאט לאט התמלאו השמיים באור עדין, שצבע את הכל בצבעים סגלגלים וזהובים
הציפורים, ההרים, הצבעים יצרו מראה קסום בעיני.
טרקטור שפגשנו בדרך
בהדרגה עלתה השמש, ואיתה האור. הצבעים משתנים, יותר זהוב, פחות סגול, ובהמשך כבר לגמרי אור יום.
מכיוון שהעגורים מתרגלים לקבל מזון מעגלה עם טרקטור, הם לא מפחדים ולא בורחים מעגלת המסתור, מה שמאפשר להתקרב אליהם.
בסוף הסיור האור כבר עלה, חבל שאי אפשר לשמוע אותם. הם מדברים המון וממש מרעישים :-)
עגלת מסתור נוספת, שצפתה בנו...
ועוד אחת משלב הזריחה
*קסום*
לא מוצאת מילה יותר מתאימה למקום הזה.
למרות הקור והקימה המוקדמת-כבר בא לי לחזור לשם, לעוד סיבוב...
בסוף הסיור חזרנו מלאי התפעמות והתרגשות לסככה, שם חיכו לנו תה חם ועוגיות, שעזרו לנו להפשיר.
למי שמתעניינת- אתר האגמון (ולא, אין לי שום קשר מסחרי איתם :-) )
ומילה על הבלוג שקיבל תפנית לכוון של בלוג צילום. אז כל שאר הדברים-תפירה, ריקמה, סריגה וכל מיני יצירות נחמדות, הכל עדיין פה, ויגיח מידי פעם. מקווה שתישארו איתי.
חשבתי גם לכתוב קצת על צילום מצלמות וכל מיני עניינים טכניים כאלה. מה דעתכם?
להתראות,
ליאת
