
אחרי שנפרדנו בצער מהשולחן ששיפצנו, כי הוא היה קטן עלינו, נאלצנו להיפרד גם מהכיסאות ששיפצנו בסיבוב הראשון.
בהתחלה חשבנו שלשם שינוי פשוט נקנה כיסאות חדשים. קונספט חדשני ביותר:) למרבה הצער, מסע חיפושים לא הניב את התוצאות הרצויות. גם חיפושים אחרי כיסאות ישנים זרוקים, לא העלה דבר, למרות שהודענו לכל קרובנו וידידנו שאנחנו מחפשים כיסאות.
אז יום אחד, מצאנו את עצמנו שוב בשוק הפשפשים. פשפוש יסודי הניב שני סוגי כיסאות, והתכנית הייתה לשלב אותם יחד.
ככה הם נראו לפני
התכנית הייתה לצבוע בלבן שלא לגמרי אטום, כדי לקבל מראה מרופט אבל לבנבן, בסגנון Shabby chic.
גם הפעם הפכנו את העבודה לפרוייקט משפחתי, כדי לתת דוגמה טובה לילדים 
נסכם שחלקם לקחו יותר מהדוגמה וחלקם החליטו ליצור דוגמה משלהם...
לשמחתנוהזמנו את עצמנו הוזמנו להתארח ולעבוד בסטודיו של חברינו היקר רועי, ה"מעצבע", שאפילו הרים על הדרך קייטנה ספונטנית לילדים וחברים שעשו חיים משוגעים
לשמחתנו
הנה הם, אחרי טיפול ראשוני יסודי של שיוף וסילוק המושב הישן,
הילדים מפזזים ברקע

וכעת לשלב המושב.
מכיוון שאין שום סיכוי שבד ריפוד רגיל ישרוד שלושה ילדים שגם אוכלים, חיפשתי, ומצאתי, בד מהמם עם ציפוי פלסטי, מן שעוונית, אבל שעוונית בסטייל.
מכיוון שאין שום סיכוי שבד ריפוד רגיל ישרוד שלושה ילדים שגם אוכלים, חיפשתי, ומצאתי, בד מהמם עם ציפוי פלסטי, מן שעוונית, אבל שעוונית בסטייל.
(אל תשימו לב, אלה רק בגדי עבודה:) )
ואז, אחרי כל השיופים, הצביעות, הגזירות, ועוד לא דיברנו על אקדח הסיכות הסרבן…חוסכת את זה מכם,
...אז, הקסם קרה:
...אז, הקסם קרה:
הפעם זה היה ארווווך…
אבל שווה, נכון?
אבל שווה, נכון?
תודה לכל מי שבאה ועברה איתי מהבלוג הקודם, Craftifairy, בתפוז,
ותודה למי שהגיעה היישר לכאן.
הבלוג החדש הוא התחלה של דרך חדשה. מהיום אני מגשימה חלומות לא רק בשבילי.
מחכות עוד הפתעות שוות בדרך…
אז תישארו פה, אל תלכו לשום מקום, וכמו תמיד-תכתבו לי, שאדע שאתם איתי:)
שלכם,
ליאת













