יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

היא תופרת...

השבוע לא עמדתי בלחץ ונתתי לקטנה לתפור על מכונת התפירה.
זה התחיל מפרוייקט נחמד שהתכוונו לתפור במכונת הילדים שהיא קיבלה ליום ההולדת.
בשלב מסוים, אחרי תסכולים אינספור, אמרתי לה-בואי תתפרי על המכונה שלי.

היא לא האמינה למזלה הטוב.

היה לי ברור שהיא יכולה, אבל חששתי שאצבע קטנה תיכנס למקום לא נכון.
לפיכך, היא תפרה, ואני השגחתי.

כך היא זכתה באמא צמודה לשעה לפחות, בלי הפסקות גנובות לזמן מחשב.

בחרנו להכין תיק קטן מקושט בסרטים. פרוייקט פשוט, אך מחייב הרבה תפירה מדוייקת בקווים ישרים.
מה לעשות, היא בחרה.

מכינים שני מלבנים זהים, ותופרים את השוליים הקצרים בצד אחד. במקום לקפל פנימה ולתפור, עשיתי גימור באוברלוק.
אח"כ בא החלק הכיפי-בוחרים את הסרטים אותם נתפור לאחד המלבנים שלנו.
אחרי תפירת הסרטים-פשוט חברים את המלבנים ימין על ימין, והופכים. מוסיפים סרט לרצועה וזהו. 

תראו מה מצאתי...


איזה כיף, כל הסרטים של אמא...




צריך לסדר לפי הסדר הנכון...


ולתפור במכונה אמיתית!


לגזור קצוות סוררים...

ככה היא הגיעה לדוושה של המכונה...



והתיק מוכן!



הוספנו לו עוד תיקון קטן שמתחבר בלולאה



והשמחה רבה!
הפרוייקט הבא יהיה חצאית. כשאקח שוב נשימה עמוקה:)

דרך אגב, אפשר לתת לילדים לתפור הכל ידנית. אימון טוב למוטוריקה. לקטנה שלי אין סבלנות לזה. 

להתראות!

יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

שנה טובה-מלא שנות טובות חינמיות להורדה!

כל מיני אנשים אומרים לי שעוד מעט ראש השנה.
בעיני ראש השנה לא יכול להיות עוד מעט, אם עדיין לא הסתיים החופש הגדול.
לא מערבבים שימחה בשימחה {אייקון של קריצה אירונית}

בכל זאת החלטתי לפנק אתכן, קוראות הבלוג היקרות, במתנה לקראת ראש השנה-
שנות טובות חינמיות שעיצבתי במיוחד בשבילכן.

פשוט תשמרו תמונה בשם-והשנה טובה שלכן.
אפשר להדפיס ולשלוח כגלוית שנה טובה.
אפשר להכניס לעורך טקסט פשוט ולהוסיף כמה איחולים ואז להדפיס או לשמור ולשלוח במייל.
אפשר לשמור ולהדפיס בחנות צילום כמו תמונה של 10*15.

תהנו!

ומה איתי? אני אשב לבד בחושך אשמח אם תשתפו את הפוסט, או תעלו לפינטרסט או תספרו למי שרוצה שנה טובה.










להתראות.

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

יצירה עם ילדים והדרכה על הדרך

במסגרת רגשות האשם האימהיים אני תמיד חושבת שאני לא עושה מספיק עבודות יצירה עם הקטנה שלי.
מה לעשות, ככה זה אצל אמהות, לא?
החופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת לטפל בנושא באופן יסודי. גייסתי את ידידי הטוב, הפינטרסט שלי, שלא אכזב, ומצאתי הדרכונת לעבודה חביבה ומתגמלת.
 הנה היא לפניכם על שלביה השונים.

לאחר ארוחת בוקר קלה נפרשה מפת היצירות על שולחן האוכל, והוצאנו את הקנבסים שחיכו להם בארון שנה לפחות.
הוצאנו גם את כל הצבעים שהיו בבית. כל פעם שאני בחנות יצירה ויש צבעים במבצע אני חייבת לקנות כמה, שלא יחסר.




הקטנה מסתכלת על הקנבס הלבן, והראש מתחיל לתכנן...


אמא מתחילה לשחק עם הצבעים


וגם הקטנה מתחילה, מעניין שהיא בחרה תכלת. מאיפה זה בא לה?


איזה כיף על הצבעים האלה



מה שעושים זה ממלאים את הקנבס בצבעים, מניחים ליבוש, ואח"כ מדביקים רצועות נייר דבק.

בשלב הייבוש מצטיירת לה עוד תמונה. תמונה רגילה, בלי עניינים.


מישהי מרוצה


וגם לי מצטיירת עוד תמונה...



 בינתיים התייבשה התמונה הראשונה, והדבקנו נייר דבק, עם רווחים. חמודים הברווזים האלה...



.. כעת צובעים את התמונה בלבן (או בצבע אחר). נייר הדבק מגן על התמונה, והצבע הלבן נשאר רק היכן שאין נייר דבק.


ושוב ליבוש...ואז מגיע השלב הכיפי-מורידים את כל הניירות ורואים מה קרה:



קרה טוב, יש שימחה בעיניים:)



 הנה שלי-



והנה התמונה השנייה, שלי.



יש לי קטע כזה שאני מפסיקה לפני הזמן. מפחדת לקלקל.


נראה לכם שזה גמור או ששוב הפסקתי לפני הזמן?

להתראות!