יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

אל תספרו ליפנים...

לפני כמה חודשים קניתי לי ספר תפירה יפני.
מדובר בספר שמכיל את הדגמים הבסיסים לבגדי ילדים, כולל גזרות, בעיצובים היפנים הנקיים האופיניים והנפלאים.






















מסתבר שאני לא יפנית.

נכון, ברור שזו לא הפתעה, אבל בכל זאת הופתעתי.
ולמה אני אומרת שאני לא יפנית? 
א. המובן מאליו- אני לא קוראת יפנית. כלומר, לא יודעת לקרוא את ההוראות ביפנית.
ב. אני נוטה לקיצורי דרך, ולא לאריכנות והקפדנות של התפירה היפנית. 
מסתבר שלא סתם העיצובים שלה נקיים ונהדרים. צריך להשקיע בשביל זה, ואני לא כזו משקיענית. 
אל תספרו ליפנים.
לפיכך היו תקלות קלות בדרך, וכמה פרימות. בסוף יצא דומה.

מכיוון שהספר נח לו אחר כבוד על שולחן הסלון הרבה זמן (לא אגלה כמה), הקטנה שלי הספיקה לעלעל בו ולהתעמק בו קשות ולבחור לעצמה כמה פריטים חביבים שלדעתה אני אתפור לה.
ויום אחד הסכמתי לה.

בחרנו מכנס בלון קצר, שיכול לשמש גם לחורף המתקרב ובא, כפי שמוצג בתמונה בספר, מעל לגרבונים.

נתחיל עם תמונת פרופיל, עם התווית, שימו לב לתיפורים



ומבט חזיתי
















ועל הדוגמנית שרצתה להצטלם עם פרחים, כמו הילדה היפנית בספר, שדרך אגב נראתה עגמומית מאוד, בכלל לא שמחה עם המכנסיים שתפרו לה. 




אני אחסוך מכם את התמונה של הקטנה שמנסה להצטלם עם רגליים עקומות כדי להראות כמו הילדה היפנית.

וכאן אני רואה שהילדה שלי כן שמחה עם המכנסיים שתפרו לה, כי היא הכינה את הסט הבא על המיטה שלה, כדי ללבוש למסיבת יום ההולדת אליה היא הוזמנה בהמשך היום. 
יש לה חוש אופנתי מפותח לקטנה. 





















דרך אגב, שמתם לב שיש כיסים? שימו לב. 
בגללם הייתי צריכה לפרום, אחרי שכבר עשיתי את התיפורים מבחוץ. 

אז מה לגבי הספר? כדאי או לא?
כן, כדאי.
אפילו שלא יודעים יפנית, ולו בשביל ההשראה, וכדי לראות איך אפשר לתפור אם ממש רוצים להשקיע.
הוא באמת מכיל כל מה שצריך למלתחה בסיסית לילד או ילדה.
סה"כ הדברים לא מסובכים, בכלל לא.

ולפני סיום אני חייבת לספר לכם סוף של חלום שהיה לי. תכף תראו שהוא קשור קשר הדוק ובל יפרם לעולם התפירה.
רוצים?
נניח שאמרתן כן.
בחלומי אני וחברה נמצאות בבית מהמם (לא שלי) ומחכות לחברה נוספת שאמורה להגיע. החברה הנוספת היא מעצבת בגדים ואני רואה אותה בדמיוני בחנות הסטודיו מהממת שלה. (מתוחכם...דמיון בתוך חלום). ואז החברה מדברת לרגע בטלפון, מסיימת ואומרת לי-"תחרה לא תגיע".
Hello? תחרה? 
"מה, קוראים לה תחרה?" אני שואלת (בחלום). "כן", היא עונה, קוראים לה תחרה.
-סוף חלום-

אתן מכירות מישהי שקוראים לה תחרה? אני לא.
מאיפה זה הגיע?? מה זה אומר??

כתבו לי!
להתראות...

יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

מתכוננים לחורף-נרתיק טישו בעשר דקות

החורף בפתח, ככה זה נראה לפחות.
לכל צרה שלא תבוא-הדרכה לנרתיק טישו קליל, מעולה לזרוק בתיק או לתת מתנה:)

שלי בניחוח וינטג'.

הדרכה:
גוזרים שני מלבני בד בגדול של 18 על 16.5 ס"מ.
טיפ: מכיוון שזה פרוייקט קליל ונחמד, אולי תרצו לתפור עוד אחד ועוד אחד ו...
כדי לקצר בהמשך, אפשר להכין מראש,  מלבן מקרטון בגדול הרצוי, כשבלונה.
חוסך למדוד ולסמן כל פעם מחדש על הבד.



גוזרים שני מלבנים משני סוגי בד





מניחים את המלבנים ימין על ימין (הצד ה"נכון" כלפי פנים), כמו בתמונה



תופרים במרחק של כחצי ס"מ-עד ס"מ מהשוליים, ומשאירים קצה אחד (זה של 18 ס"מ) פתוח


קוטמים את הפינות, והופכים לצד היפה.




כעת מקפלים את המלבן פנימה, קצה אל קצה, עד שיגעו אחד בשני במרכז המלבן, כמו בתמונה.
תופרים לאורך שני הקצוות הצרים, כחצי-אחד ס"מ מהשוליים.

לשים לב-הבד שרואים בחוץ, יהיה הביטנה.



תופרים, הופכים... 


והנה נרתיק טישו חדש!

תהנו,
שלכם,
ליאת


יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

לצמוח ולגדול

לצמוח, לגדול להתפתח.

לפני 8 שנים, כשלמדתי צילום בפעם הראשונה (אחרי שצילמתי שנים, מאז שאני ילדה) הייתה אחת הפעמים בהם חוויתי את התהליך הזה במלוא העוצמה.
 ההרגשה הזו של גדילה, התפתחות, של תהליך בו את רוכשת יכולות חדשות, הן נכנסות פנימה ומתערבבות בתוכך, בעצמך, במה שיש לך, ופתאום את הופכת אחרת, חדשה. 
צמחת, גדלת.
כמעט יצירה של יש מאין. 

קודם לא יכולת.
ועכשיו את יכולה. 
את פתאום יודעת, יכולה פתאום, ליצור דברים נפלאים שלא ידעת ליצור קודם.

אנשים לפעמים מרגישים ואומרים שהם צריכים שינוי, אבל בעצם, הם מחפשים את הצמיחה. הם מרגישים את התחושה של הקפיאה על השמרים, ההרגשה שהם זקוקים להתפתח. הם מחפשים בעצם את השינוי בתוכם, בעצמם, אבל לא תמיד מבינים זאת.

מאז צמחתי, ואני ממשיכה לצמוח במובנים רבים. מקווה שעוד תראו זאת גם בבלוג הזה.

לא בדיוק מבינה למה, אבל אלו המחשבות שעלו בי כשראיתי היום את הצילומים שלי שצילמתי לרועי ה"מעצבע".
צילומים שצילמתי לו, לחנות החדשה שלו במרמלדה.
גם רועי, אני יודעת, חיפש את הצמיחה, ועשה שינוי. שיהיה בהצלחה רועי!

רועי נותן חיים חדשים לדברים ישנים, עם המון אהבה ותשומת לב.
ווינטג' עם סגנון ייחודי, לא מתייפיף, מעט מחוספס.
מקווה שהצלחתי להעביר זאת בתמונות.




























בפורמט המרובע:


























וככה זה נראה באתר:

















עד כאן הפרוייקט ה"אמיתי" הראשון שלי,
מה דעתכם?

להתראות,
ליאת







.


יום שבת, 28 בספטמבר 2013

מדבקות למחברות להורדה-שנייה לפני שחוזרים (שוב) ללימודים

נכון שנדמה כאילו החופש הגדול פשוט התארך לו השנה, ונצמד לחגים? 
אצלי לחות זה ככה.

חזרנו ללימודים, אבל רק לשניה, והופס, שוב חופשה ארוכה.
אז הנה, רגע לפני שחוזרים שוב, למי שלא הספיקה, או רוצה לשדרג לתלמיד/ה הפרטית שלה-קבלו מתנה
מדבקות רומנטיות עם עיטורי פרחים.

להורדה-לחצו על לחצן הימני בעכבר, שמרו תמונה בשם-והתמונה שלכם.

אפשר להדפיס ישירות, בגודל שתבחרו.
אפשר לפתוח את התמונה בתוכנת word, לבחור פונט נחמד, להוסיף שם, כיתה, ומקצוע, ולהדפיס.

ניתן לקנות דף A4 שהוא בעצם מדבקה, באופיס דיפו, ודומיו. 
























שתהייה חזרה קלה ללימודים, הפעם ליותר משתי שניות...
מקווה שאהבתם,

ליאת

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

ללמד ילדים לצייר

הבטחתי לקטנה שנצייר פירות.
הבטחות, כידוע, צריך לקיים.

אני זוכרת שפעם, כשהייתי ילדה, סבא שלי לימד אותי לצייר. הוא הושיב אותי ליד השולחן בסלון הדירה הקטנה שלהם, לקח תפוח אדום והניח אותו על השולחן.
עכשיו, כך אמר לי, תציירי את התפוח.

הוא לימד אותי להתבונן, ולצייר מה שאני רואה ולא מה שאני חושבת שאני רואה.
הוא לימד אותי שבתפוח אדום יש כל מיני צבעים.
הוא לימד אותי שיש לתפוח צל, ושהצל הוא לא שחור. גם בו יש כל מיני צבעים.

שעור טוב קיבלתי מסבא שלי.
אתן מתנה כזאת גם לבת שלי.

אז ישבנו לשולחן והכנו אותו לציור. 














קערה שלמה  של פירות זה יותר מידי לנסיון ראשון. אפילו שהיא כל כך יפה...

לכן בחרתי שני תפוחים והעמדתי אותם.

ככה זה נראה מהכיוון שלה-















וכך מהכיוון שלי:















התחלנו לצייר.
היא מתבוננת, כמו שלימדתי אותה















ומציירת בריכוז















פירות הם יפים.














הנה הציור שלה




והציור שלי




לי התחשק עוד ציור, בצבעים שמחים














לה התחשק לצייר זיקוקים














והנה כל הציורים, נראה מספיק בשביל עמל היום?




אבל הצבעים עוד קורצים, והפירות מחכים...





בא לכם פתאום לצייר?

יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

טיול לסוכות- הר הרוח

טיול קטן ונעים, למקום שיש בו רוח:)
רוח זה דבר טוב מאוד בימים חמים אלה.
הסתיו בדרך, אבל הוא עוד לא הגיע.
עוד יותר טוב לטייל עם חברים.

מצאנו לנו טיול להר הרוח. עם שם כזה אי אפשר להתאכזב, לא?
מלאי מוטיבציה, מים וציידה יצאנו לדרך.





ואז...
מצאנו גינת שעשועים קטנה, צופה לנוף הרי ירושלים.
אתם מבינים שכאן הסתיים הטיול...

זה התחיל בניחותא...


והפך יותר סוער..


ויותר סוער...

אחרי שמיצו הם עברו לנדנדה השניה מול הנוף היפיפה...


הבנים מול הבנות, זה כוחות, זה?


ובשביל הקרוסלה אפשר גם להכיר ילדים חדשים...







































וככה נגמר הטיול שלנו.
אנחנו המבוגרים ישבנו לנו, פטפטנו ונהנינו מהנוף.



















בבית הכנו שרשראות ממש ממש ארוכות לסוכות...

















אבל זה כבר נושא אחר.

למי שרוצה לטייל באמת - הנה מסלול טיול בהר הרוח.

אז מה אתם אומרים, היינו צריכים להמשיך לטייל או לתת להם לשחק?

להתראות וסוכות שמח!

יום שלישי, 3 בספטמבר 2013

איך להכניס רשימת קטגוריות לבלוג

אחרי חיפושים מיגעים, והצעות שונות ומשונות, מצאתי בסופו של דבר את הדרך לסווג את הרשומות בבלוג לקטגוריות.
למי שחדשה בבלוגיאדה, הכוונה לחלוקת הרשומות לפי נושאים.

ראשית הקדמה-מה ההבדל בין קטגוריות ותוויות?

לבלוגר יש אפשרות מובנית לרשימת תוויות, ולפעמים מבלבלים בין השניים.
תוויות הן לא בדיוק קטגוריות.
תוויות הן בעצם מאפיינים של רשומות, שבין השאר, עוזרות לכן למצוא את הרשומה בהמשך.

לדוגמה, כתבת שלוש רשומות על מסיבת יום הולדת. אחרי חצי שנה את נזכרת שבאחת מהן כתבת על מסיבת יום ההולדת לאחיינית המקסימה שלך, ובאחת מהרשומות הוספת הדרכה קטנה ונחמדה למשחקים של פעם. עכשיו נורא בא לך להיזכר בהדרכה, אבל אין לך מושג איפה הרשומה הזו, ובאיזה מימי ההולדת מדובר.
כאן באות לעזרתך התוויות!  בזכות זה שהיית חכמה וחשבת קדימה, ונתת לרשומה ההיא את התוויות-יום הולדת, הדרכה, אחיינית מקסימה, משחקים של פעם-תוכלי למצוא בדיוק את הרשומה הנכונה.

מצד שני, אם תהפכי את התוויות האלה לקטגוריות, יהיו לך הרבה יותר מידי נושאים. בחלוקה לקטגוריות תצטרכי להשתמש בתגיות, אבל את תבחרי באיזה מהן להשתמש.

מקווה שההסבר מובן.

כעת להכנת הקטגוריות-חלוקת כל הפוסטים לנושאים.
אני ממליצה לעבוד עם מסך העריכה לפי השלבים, כי רק לקרוא אותם בלי לעשות נראה מבהיל וארוך.

1. הגדירי לך את רשימת הנושאים שתרצי שיופיעו. למשל-ימי הולדת, חגים, יצירה, וכו'.

2. לגבי כל רשומה, עליך לוודא שאחד הנושאים מופיע כתווית ברשומה. תוכלי לעשות זאת במסך העריכה לכל רשומה.

3. בתפריט פריסה, עליך להפעיל את התוסף-גדג'ט של התוויות.
   
לחצי על הוסף גאדג'ט:



מצאי את הגאדג'ט "תוויות" ומקמי בתבנית הפרוסה, בצד.

זהו שלב ביניים. בהמשך תוכלי להסיר את הגאדג'ט אם תרצי.

4. לגבי כל קטגוריה שבחרת, לחצי על התווית בעלת אותו השם. כעת את יכולה לראות מה הקישור בדפדפן לאותה תווית.
העתיקי את הקישור. ctrl-c תזדקקי לו בהמשך. (מדובר בכתובת שמופיעה בחלון העליון בדפדפן שלך)

מכאן זה נהיה פשוט....

5. כעת עליך לבחור גאדג'ט נוסף, את הגאדג'ט "רשימת קישורים". מקמי אותו איפה שתרצי שהקטגוריות יופיעו. נניח, מתחת ל"ארכיון הבלוג".





כעת לעבודה האמיתית-עריכת הקישורים.

6. סמני "ערוך" בגאדג'ט-יפתח מסך עריכה.

הכניסי ב"שם אתר חדש" את הקטגוריה

7. ב"כתובת אתר חדשה"-הכניסי את הקישור שהעתקת בשלב 4. (למחוק את ה- http שמופיע במסגרת, שלא יהיה פעמיים).

כך, את יוצרת רשימה של קישורים, לפי הקטגוריות שבחרת לך. לא לשכוח ללחוץ על "שמור".

הנה כאן:


8. פתחי את הבלוג שלך וצפי ברשימת הקטגוריות החדשה שלך!
 
תתחדשי!

מקווה שהיה ברור, אם לא אז תשאלו.

ההדרכה הזו מזכירה לי את הוויכוח מה עדיף, בלוג בבלוגר או בוורדפרס. אין ספק שהרבה יותר מספק לעבוד עם בלוגר... בוורדפרס הכל כבר מוכן ופשוט, כאשר בבלוגר צריך לעבוד קשה. נכון שיש הרבה יותר סיפוק אחרי שעובדים קשה?
{אייקון של אירוניה דקה}

להתראות!